תערוכה חדשה מתעדת את הרוק המקומי אתר "מאקו" 14.6.11 / אסף נבו
תערוכה חדשה וייחודית בשם "רואים רוקנ’רול - המימד הויזואלי של הרוק הישראלי" מתעדת כמה מגיבורי הרוק המקומי בעיניהם של כמה מבכירי האמנים בישראל.

 

במסגרתה יצרו אמנים כמו אורי ליפשיץ, מנשה קדישמן, יגאל תומרקין, מיכה קירשנר, ורדי כהנא ועוד רבים פרופילים, כרזות, תצלומים, אלבומים, דיוקנאות ותיעודים של רוקרים כמו החברים של נטאשה, רמי פורטיס, ברי סחרוף, קורין אלאל, אריק איינשטין, שלום חנוך, שמוליק קראוס, זקני צפת, תמוז, נושאי המגבעת, המכשפות, ורבים נוספים.

"הרוקנ’רול כחווייה של אמנות טוטאלית"

התערוכה, אותה אצרו אירית לוין ואריה ברקוביץ, בייעוץ אמנותי של הפרופסור נסים קלדרון, תיפתח במוצאי שבת 18 ביוני בשעה 20:30 בבית האמנים, אלחריזי 9 תל אביב, בשלושה חללי תצוגה, ותלווה בקטלוג בו יתפרסמו מאמרים של פרופ’ קלדרון ומיכאל רורברגר.

 

שמוליק קראוס של אורי ליפשיץ (צילום: אורי ליפשיץ ,יחצ)
 
שמוליק קראוס של אורי ליפשיץ
צילום׃  אורי ליפשיץ
מתוך קטלוג התערוכה: "הרוקנרול יוצר חוויה הפונה לכל מערכת החושים האנושית. אפשר לראות בו הגשמה של אמנות טוטאלית, שכן הוא מורכב מממדים יצירתיים רבים ובהם הספרותי – מוזיקה ומילים; התאטרלי – הופעה על במה;  הממד של האמנויות הפלסטיות – עיצוב של צורה וצבע בחומרים המלווים את הופעת האמן; התנועתי – קירבה למחול באמצעות תנועות הגוף בזמן ההופעה; הקולנועי – וידאו-קליפים וסרטי רוק.

 

"מבט אל האספקטים הוויזואליים של עולם הרוק הישראלי"

"התערוכה ’רואים רוקנרול’ מציעה מבט אל האספקטים הוויזואליים של עולם הרוק הישראלי. ההתמקדות בוויזואליה של תרבות הרוק – שה"פרפורמנס" הדרמטי, העוצמתי, הוא מרכיב דומיננטי בה – מרכזת את מבטנו בפן החזותי של הרוק, כפי שהוא בא לידי ביטוי בצבע ובצורה, בקליפּ, בעיצוב עטיפות האלבומים, הכּרזות והתמלילים.

 

- פרסומת -
"התערוכה שופכת אור על הדיאלוג המתקיים בין האמנים המבצעים לבין האמנים המעצבים – צלמים, מעצבים גראפיים ואמנים פלסטיים המתעדים את הסצינה. עבודתם של האחרונים מייצרת אמירה מעניינת על אופי היוצר והיצירה, תוך שימוש בסמלים ובדימויים עכשוויים הטבועים בתודעה התרבותית הקוקלטיבית.

 

"עיצוב האלבומים והכּרזות יש בו כדי להעיד על נגיעה עמוקה בהוויה הישראלית,שכל אחד מן היוצרים מקיים איתה יחסים משמעותיים על פי דרכו. הזיכרון הקולקטיבי, המחאה החברתית-הפוליטית, המצוקה הביוגרפית, תהיות בענייני סמנטיקה ומיגדר – כל אלה מוצאים את ביטויים האישי הייחודי. ניתן לראות במקום העיצובי של מוסיקת הרוק העברי צומת דינאמי של שיתוף פעולה בין מוסיקה, צילום, עיצוב והפקה. וכאן יש להזכיר גם את האמנים הפלסטיים שהתחברו לחוויה של הרוק בכלל ולרוק העברי בפרט, ועבודתם נגעה בו במישירין או בעקיפין – עוד ראָיה להשפעתו הממריצה ורבת ההשראה של הרוק הישראלי על התרבות המקומית".